כרמל אוליאל, טיפול בילדים והורים

האבחון ההתפתחותי כולל הערכה של השפה, התפיסה והמוטוריקה, הערכה רגשית התנהגותית וכן הערכה של תפקודי התקשורת. מטרת האבחון היא לתת מעין "מבט על" על תפקוד הילד/ה, שיסייע להבין את הקשיים והצרכים שלהם ולספק המלצות להמשך הדרך הטיפולית, האבחונית והחינוכית. האבחון כולל מספר מפגשים- פגישת היכרות (״אינטייק״) עם ההורים בלבד, מספר מפגשים עם הילד/ה ופגישת סיכום עם ההורים. במרבית הפעמים, ובהתאם לצורך הספציפי של כל מקרה, יינתנו גם שאלונים למילוי בבית על ידי ההורים.

כשעולות שאלות לגבי התפקוד וההסתגלות של הילד, כשישנם דברים לא ברורים בהתנהגות ועולה השאלה ״מה יש לילד שלי?״ ״איך אוכל לעזור לו״? ו/או כאשר זקוקים לסיוע בחשיבה על מסגרת טיפולית או חינוכית מתאימה. האבחון לא תמיד מספק תשובה חד משמעית, אך מהווה מסגרת לחשיבה מעמיקה של התפקוד, ההתנהגות והרגש, ובכך מסייע להגדיר את הקשיים והצרכים ומספק המלצות להמשך הדרך הטיפולית, האבחונית והחינוכית.

לרוב, שפה ודיבור הם אינם ערוץ התקשורת העיקרי של הילד, ולכן עבודה טיפולית עם ילדים מתרחשת בתוך מרחב של משחק ויצירה. גם ילדים גדולים יותר, שמסוגלים להביע את עצמם מילולית, יבטאו כנראה באופן מיטבי יותר את עולמם הנפשי דרך משחק. באופן משלים ובלתי נפרד, מתקיימות הדרכות הורים בכל טיפול עם ילד.

ככל שילד צעיר יותר, הסביבה ההורית תופסת מקום מרכזי בחייו. במסלול ההתפתחות התקין, הקשר עם ההורים מהווה בסיס בטוח בו הילד נמצא כאשר זקוק לחום ונחמה, וגם בסיס בטוח שממנו הילד יכול להתרחק ולייצר התנסויות חדשות, למידה והתפתחות. ככל שהילד גדל ומתפתח, מתרחבים המעגלים מהם מושפע, אך אותו קשר ראשוני עם ההורים נשאר משמעותי ביותר עבור הילד. הדרכת ההורים מטרתה לחשוב את הילד, את קשייו ומניעים להתנהגותו ולתגובת ההורים, לתת מקום לדילמות בהורות ולאפשר היכרות וחשיבה על היחסים המשפחתיים והתפקיד ההורי. העבודה הטיפולית עם הורים היא משלימה ובלתי נפרדת מהעבודה הטיפולית עם הילד.

קשיים רגשיים אצל ילדים יכולים לנבוע ממגוון סיבות, ביניהן אירועי חיים שגרתיים (למשל לידת אח או אחות, כניסה למסגרת חדשה, מעבר דירה ועוד), אירועי חיים אקוטיים (למשל מחלה או אובדן של אדם קרוב, תאונה, גירושין ועוד). קשיים יכולים לעלות גם כחלק משלב התפתחותי (למשל גמילה, שינה, אכילה ועוד) וגם כחלק מהתמודדות עם קושי אורגני של הילד (למשל הפרעת קשב, אוטיזם, ליקויי למידה, מחלה או נכות). גם יחסים משפחתיים עשויים להוות מקור לקושי, בין אם באופן ישיר או עקיף. בתגובה לקשיים, הילד עשוי לפתח סימפטומים המבטאים את מצוקתו. הסימפטומים יכולים להיות התנהגותיים וגם גופניים ולבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות (למשל פחדים, מצבי רוח משתנים, כאבים ללא מקור רפואי, תגובות של התכנסות ומופנמות או בעיות התנהגות). פעמים רבות הילד לא יידע לשתף ולספר על מקור הקושי ועל תחושותיו והסביבה תתקשה לתת מענה מותאם. בטיפול ניתן יהיה לעזור לילד ולהורה להבין את הקשיים, לדבר עליהם (בין אם בדיבור, במשחק או ביצירה), לאפשר תהליך של עיבוד ולתת כלים פרקטיים במטרה לסייע לילד ולמשפחתו